ניגון מתגלגל / משה שלו

והפעם משהו לכבוד לג בעומר בשלושה פרקים קצרים:

פרק א

נתחיל בניגון מירון מפורסם שכל מי ששימח חתן וכלה מכיר; ברגע שהניגון הזה מתחיל ניתן האות לאמני האש (או למי שמתיימר להיות כזה...) ולשאר להטוטנים להפגין את כישוריהם לפני החתן והכלה, הלא הוא "ריקוד האש". פה בביצוע של להקת "הלב והמעיין":

 מי שהניגון מזדמזם לו בראש אבל לא מרחבות הריקודים, מזמזם את הפתיח לסרט "ספרות זולה" (pulp fiction) של טרנטינו, שנחשב על ידי רבים לסרט ששינה את פני הקולנוע.
אך הוא לא היה הראשון ולא האחרון שהשתמש בו.

הביצוע שבחר טרנטינו הוא ביצוע טוב של הגיטריסט דיק דייל, משנות השישים, אולם היצירה הזאת  הנקראת "מיסירילו" בת כמעט כמאה שנה. ביצעו אותה כשיר קלאסי טורקי, כשיר רמבטיקו יווני, (גליקריה היוונית האהובה עלינו בישראל, ביצעה אותו בפתיחה לאולימפיאדה שהתקיימה ביוון ב 2005). מיוון היא נדדה לארצות הברית, ואז ניגן אותה דיק דייל (מכמה שורות אחורה) אחר כך מרטין דני, הביץ' בויז, הבלאק אייד פיז,הדארק אנג'ל (בגרסת מטאל!), עשתה גם עוד כמה תחנות כמו צרפת (רשיד  טהא) ואוסטרליה (דיפ בלו). שימשה גם כפסקול בכמה סרטים מלבד ספות זולה: 'ספייס ג'אם' (עם מייקל ג'ורדן!), 'טקסי' הצרפתי, ובעוד כמה סרטים וסדרות.  ויש אפילו גרסה במשחק הממכר "גיטר הירו"...

בסרטון הבא הערוך יפה, רואים כמה  מגלגוליו של הניגון שהוזכרו כאן ועוד כמה.

פרק ב

ובאשר לגרסא היהודית.
אמנם קיימת גרסא באידיש של הניגון הזה משנת 1940 (הנה כאן [כדאי!]), גרסתם של סימור רקסיט ואשתו מרים קרסין, אולם סביר להניח שהם פשוט תרגמו את מה שהם הכירו בארצות הברית כפי שעשו לשירים אמריקאים רבים.

גרסה חסידית אחרת כאשר המילים הן: אליהו הנביא, אליהו התשבי אליהו הגלעדי וכו', אותה מבצע רב העונה לשם המרתק "נפתלי צבי מרגוליס אבולעפיה" (!). 

 האזינו כאן.

כמה מילים על ההקלטה: 

נכדו של הרב המקליט הוא ישיש ניו-יורקי בשם ליונל ציפרין (זה מאנגלית, אני משער שמדובר במשפחה חסידית ידועה: סאפארין). חוזר בתשובה שהיה משורר היפי לפני חמישים שנה. הוא הכיר אז את חוקר המוסיקה הארי סמית, ועזר לו להקליט את הסבא שלו, הרב מרגוליס אבולעפיה, בניגונים עתיקים וסיפורי חסידים. ההקלטות לא יצאו לאור מאז. הוא מתאר את סבו כראש ישיבה, תלמיד חכם ומקובל, וחזן.
כעת, כשהוא בן 81 וחולה, הוא מבקש את עזרת הציבור להוציא לאור את ההקלטות, ואומר שזו היתה משאלתו האחרונה של הסבא. הוא התראיין בתכנית רדיו ודיבר על הענין. התכנית עוררה עניין, והניו-יורק טיימס פירסם עליו כתבה.

מנין אם כן הגיע הניגון למירון?

ניגוני מירון.  הכלייזמר אברהם סגל מצפת

המוסיקולוגים פרופ' אנדרי היידו ופרופ' יעקב מזור, אומרים ש"ניגוני מירון" אינם ניגונים שמקורם במירון, אלא שמירון שימשה להם כלי קבול, ומשם הם נפוצו על פני כל הארץ. למירון באו עולי רגל מכל תפוצות ישראל, וגם כאלה שאינם יהודים. הם השתלבו בשמחה, עם כולם, וכך שילבו גם את מנגינותיהם. כך אפשר למצוא ניגונים מזרח אירופאים, בלקנים, טורקים, יווניים, דרוזיים וערביים.

[אחד מהמיוחדים שבניגונים הללו אנו מבצעים במופע שלנו]

סביר אפוא להניח שהניגון הזה שהסתובב בכל האיזורים שהוזכרו, מצא את דרכו לחגיגות במירון, וממנה - לחצרות החסידיות השונות עד לרחבת הריקודים החסידית.

פרק ג ואחרון.

אולם הנה הפתעה קטנה לסיום.

טרם ענינו לשאלה מי חיבר את הניגון הזה. ובכן, תלוי את מי שואלים...
השאלה הזאת רושמת סעיף נוסף במחלוקות על המקורות התרבותיים בין טורקיה ליוון (מצחיק לראות את  דף השיחה של ויקיפדיה על הניגון הזה). במקומות רבים (כולל ynet ...) הוא מתואר כניגון שמחברו עלום. 

אך בכל זאת - 

ככל הנראה, מי שחיבר את הניגון הזה ענה לשם איברהים. או בקיצור: "מיסרילי איברהים אפנדי עודי". אדם שכשעלה לתורה נקרא אברהם הלוי.

 הלוי  (1879 - 1948), מוסיקאי יהודי שפעל באיסטנבול, היה נגן עוד (מכאן שמו 'עודי') שהשתלם בנגינה בעוד בכמה ערים ערביות, ושהה לשם כך זמן מה בקהיר. (מכאן שמו: 'מיסרילי'). קיימות למעלה משישים יצירות של מוסיקה טורקית קלאסית שהלחין ונחשבות מאבות היסוד של המוסיקה הטורקית הקלאסית.

וכך מתגלגל לו ניגון בעולם - - -  מטורקיה ויוון עושה את דרכו לארצות הברית, מככב בכמה סרטים, נודד עם עולי רגל למירון, ונשמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים.